לא "כמה פירות", כי מבחינה לשונית זה היה צריך להיות "מהו מספר הפירות", אלא "כמה פירוט".
הדילמה שעומדת בפניי בימים האחרונים נוגעת לדרכים ורחובות בהם אין קווי שירות. האם צריך להכליל כאלה, ואם כן, איך מחליטים האם רחוב נכלל במפה? ברור שאני לא יכול להכליל את כל הרחובות, כי אז המפה תהיה כבדה וקשה לקריאה, או שאצטרך להגדיל את קנה המדה באופן בלתי סביר.
משמאל אתם רואים דוגמא של דרום ראשון לציון במהדורה שעתידה להתפרסם בקרוב. די ברור שיש הצדקה להכללת דרכים ראשיות כגון נתיבי איילון וכביש תל-אביב - אשדוד.
אבל עד איזו דרגה אני צריך להגיע? האם יש הצדקה להכללת הרחוב שמחבר בין אלי ויזל ורנה קאסן? אומנם נוח להציג אותו כי אין שם עומס יתרה.
אבל לפי אותו הגיון, מפת מרכז תל אביב, שמוצגת מימין,
ושכבר נראית כמו ערימת פסטה מהזן הארוך, תקרוס תחת העומס.
האם למשל עלי להציג את החלק הדרומי של רחוב הירקון (שכרגע מוצגת רק מצפון לארלוזורוב הודות לשירות החד-כיווני של קו 55)? מה עם הצד המערבי של רחוב פרישמן או רחוב רמז (המשכו הצפוני של רחוב בלוך)?
גם רחוב שלמה המלך ממשיך צפונה, אבל לשמחת תושביו כבר לא עובר שם קו 25... האם צריך להציגו?
